Vayedaber

Simple Havroutah

'Houline

Daf 111b

שָׁפֵיד כַּבְדָּא עִילָּוֵי בִּשְׂרָא אָמַר כַּמָּה יְהִיר הַאי מֵרַבָּנַן אֵימַר דַּאֲמוּר רַבָּנַן דִּיעֲבַד לְכַתְּחִלָּה מִי אֲמוּר

Traduction

skewering liver on top of meat for roasting. Rav Ashi said: How haughty is this Sage! Even if you say that the Sages stated that one may eat meat roasted under liver after the fact, did they say that one may roast them in this manner ab initio?

Rachi non traduit

שפיד. נותן בשפוד ולא היה חש למה שהכבד יהיה עליון:

וְאִי אִיכָּא בֵּי דוּגֵי בִּשְׂרָא עִילָּוֵי כַּבְדָּא נָמֵי אֲסִיר

Traduction

The Gemara adds: And if there is a receptacle under the spit for the drippings of fat, then even if the meat is on top of the liver it is also prohibited to roast the meat, as the blood from the liver will fall into the fat in the vessel, and one might come to eat the mixture.

Rachi non traduit

בי דוגי. שנותנין כלי לקבל השומן כדרך שאנו עושין לאווזין והוא נקרא בי דוגי בלשון ארמי:

בשרא עילוי כבדא נמי אסור. לפי שדם הכבד נוטף לתוך הבי דוגי ונמצא אוכלו:

וּמַאי שְׁנָא מִדְּמָא דְּבִשְׂרָא דְּמָא דְּבִשְׂרָא שָׁכֵן דְּמָא דְּכַבְדָּא קָפֵי

Traduction

The Gemara asks: And in what way is this case different from roasting a piece of meat by itself over such a vessel, which is permitted? Here too the blood of the meat drips into the fat in the vessel. The Gemara answers: Blood of most meat sinks to the bottom of the vessel, while the fat floats on top. Since the fat can be separated from the blood, it is permitted. By contrast, the blood of the liver floats above the fat and cannot be removed from it, and therefore the entire mixture is prohibited.

Rachi non traduit

ומ''ש מדמא דבשרא. והרי אף דם הבשר כשאין שם כבד זב עם השומן ואנו אוכלין אותו:

ומשני דמא דבשרא שכן. יורד לשולי הכלי והשומן צף למעלה ומניחין לתוך הכלי מראה אדמומית שבשולים:

קפי. צף למעלה כמו (מלכים ב ו) ויצף הברזל ומתרגמינן וקפא פרזלא. והלכות כחל כבר למדנו למעלה לצלי בעי קריעה שתי וערב ואם לא קרעו מותר כלישנא קמא דרב דהא תניא כוותיה ולקדרה קורעו שתי וערב וטחו בכותל:

אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל סַכִּין שֶׁשָּׁחַט בָּהּ אָסוּר לַחְתּוֹךְ בָּהּ רוֹתֵחַ צוֹנֵן אָמְרִי לַהּ בָּעֲיָא הַדָּחָה וְאָמְרִי לַהּ לָא בָּעֲיָא הַדָּחָה

Traduction

§ Rav Naḥman says that Shmuel says: The knife with which one slaughtered an animal absorbs blood due to its heat, and it is therefore prohibited to cut any boiling food with it, since that food will in turn absorb the blood from the knife. If one cut cold food with this knife, some say that the piece he cut requires rinsing before one may eat it, and some say that it does not require rinsing.

Rachi non traduit

סכין ששחט בה. איידי דבית השחיטה רותח בולע הסכין מן הדם ואסור לחתוך בה רותח מפני שחוזר ופולט בו:

צונן. ואם חתך בה צונן:

בעי הדחה. ההוא צונן:

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל קְעָרָה שֶׁמָּלַח בָּהּ בָּשָׂר אָסוּר לֶאֱכוֹל בָּהּ רוֹתֵחַ וּשְׁמוּאֵל לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר שְׁמוּאֵל מָלִיחַ הֲרֵי הוּא כְּרוֹתֵחַ וְכָבוּשׁ הֲרֵי הוּא כִּמְבוּשָּׁל

Traduction

§ The Gemara cites other statements of Shmuel. Rav Yehuda says that Shmuel says: With regard to a bowl in which meat was salted to remove its blood before cooking, it is prohibited to eat any boiling food placed in it, as that food absorbs blood of the meat from the bowl. And in this Shmuel conforms to his standard line of reasoning, as Shmuel said: A salted food imparts its flavor like a boiling food, and a food item marinated in vinegar, brine, or the like absorbs flavor from the liquid or vessel as would a cooked food.

Rachi non traduit

קערה שמלח בה בשר אסור לאכול בה. דבר רותח לפי שנבלע בה הדם ונותן טעם ראשון הוי כאיסור גמור:

כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מָלִיחַ אֵינוֹ כְּרוֹתֵחַ וְכָבוּשׁ אֵינוֹ כִּמְבוּשָּׁל אָמַר אַבָּיֵי הָא דְּרָבִין לֵיתַהּ דְּהַהִיא פִּינְכָּא דַּהֲוָה בֵּי רַבִּי אַמֵּי דְּמָלַח בֵּיהּ בִּשְׂרָא וְתַבְרֵיהּ מִכְּדֵי רַבִּי אַמֵּי תַּלְמִיד דְּרַבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מַאי טַעְמָא תַּבְרֵיהּ לָאו מִשּׁוּם דִּשְׁמִיעָא לֵיהּ מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר מָלִיחַ הֲרֵי הוּא כְּרוֹתֵחַ

Traduction

When Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia he said that Rabbi Yoḥanan said: A salted food is not considered like a boiling food, and a marinated food is not considered like a cooked food. Abaye said: I can prove that this ruling that Ravin cited is not correct, as there was a certain bowl [pinka] in Rabbi Ami’s house in which meat was salted, and Rabbi Ami broke it so that it would no longer be used. Now Rabbi Ami was a student of Rabbi Yoḥanan. What is the reason he broke that bowl? Is it not because he heard that Rabbi Yoḥanan said: A salted food is considered like a boiling food? Ravin’s citation was evidently in error.

Rachi non traduit

הא דרבין. דאמר רבי יוחנן מיקל ליתא:

דההיא פינכא גרסינן. קערה של חרס שאין לה תקנה בהגעלה:

מכדי רבי אמי תלמיד דר' יוחנן כו'. אביי מסיק ליה למילתיה:

Tossefoth non traduit

מליח אינו כרותח. והא דתניא (לקמן חולין דף קיג.) דטמא מליח וטהור תפל אסור היינו בדגים דרפו קרמייהו:

יָתֵיב רַב כָּהֲנָא אֲחוּהּ דְּרַב יְהוּדָה קַמֵּיהּ דְּרַב הוּנָא וְיָתֵיב וְקָאָמַר קְעָרָה שֶׁמָּלַח בָּהּ בָּשָׂר אָסוּר לֶאֱכוֹל בָּהּ רוֹתֵחַ וּצְנוֹן שֶׁחֲתָכוֹ בְּסַכִּין מוּתָּר לְאָכְלוֹ בְּכוּתָּח

Traduction

Rav Kahana, the brother of Rav Yehuda, sat before Rav Huna, and he sat and said: With regard to a bowl in which meat was salted, it is prohibited to eat any boiling food placed in it. And he added: With regard to a radish that one cut with a knife used for cutting meat, it is permitted to eat it with kutaḥ, a food that contains milk, even though the sharpness of the radish causes it to absorb the fat of the meat from the knife.

Rachi non traduit

וצנון שחתכו בסכין. אע''ג דאגב חורפיה דצנון איגר''ש בלע''ז הוא בולע משמנונית הסכין הקרוש עליו והוי האי צנון נתינת טעם ראשון שהרי בלע איסור ממש והוי כבשר:

מותר לאכלו. לאותו צנון בכותח שיש בו נסיובי דחלבא כדמפרש טעמא דכיון שבלע מן השמנונית דהיתרא בלע:

מַאי טַעְמָא אָמַר אַבָּיֵי הַאי הֶיתֵּרָא בָּלַע וְהַאי אִיסּוּרָא בָּלַע

Traduction

The Gemara asks: What is the reason to distinguish between blood absorbed in a bowl and fat absorbed by the radish? Abaye said: This radish absorbed a permitted substance, as the fat on the knife is permitted for consumption by itself, but that bowl in which meat was salted absorbed a prohibited substance, i.e., blood.

Rachi non traduit

והאי איסורא בלע. קערה בלעה דם:

Tossefoth non traduit

אמר אביי האי היתרא בלע כו'. לא ר''ל משום דהוי נותן טעם בר נותן טעם כמו דגים שעלו בקערה דאביי לטעמיה דחשיב ליה חד טעמא משום חורפיה דצנון ואע''ג דלקמן אסר אביי אליבא דרב כהנא קאמר לה:

אֲמַר לֵיהּ רָבָא כִּי בָּלַע הֶיתֵּרָא מַאי הָוֵי סוֹף סוֹף הַאי הֶיתֵּרָא דְּאָתֵי לִידֵי אִיסּוּרָא הוּא דְּאִיסּוּרָא קָאָכֵיל אֶלָּא אָמַר רָבָא הַאי אֶפְשָׁר לְמִטְעֲמֵיהּ וְהַאי לָא אֶפְשָׁר לְמִטְעֲמֵיהּ

Traduction

Rava said to Abaye: And if the radish absorbed a permitted substance, what of it? Ultimately, if one desires to eat the radish with kutaḥ, it is a permitted substance that leads to a prohibition, as he will eat a prohibited substance. Rather, Rava said: The distinction is that with regard to this radish, it is possible for a Jew to taste it before eating it with milk to see if it has acquired the flavor of meat. But with regard to that bowl, it is not possible for a Jew to taste its contents to see whether they have absorbed blood.

Rachi non traduit

סוף סוף האי היתירא לידי איסורא אתי. כשנותנו בכותח:

האי. צנון אפשר לו לישראל לטועמו קודם שיתננו בכותח והאי מותר דקאמר כגון שטעמו בתחלה ולא היה בו טעם שמנונית:

והאי. דם הקערה:

לא אפשר למטעמיה. לפי שאסור הוא הלכך אין לו תקנת היתר:

אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְרָבָא וְלִיטְעֲמֵיהּ קַפִּילָא אֲרַמָּאָה מִי לָא תְּנַן קְדֵרָה שֶׁבִּישֵּׁל בָּהּ בָּשָׂר לֹא יְבַשֵּׁל בָּהּ חָלָב וְאִם בִּשֵּׁל בְּנוֹתֵן טַעַם בִּשֵּׁל בָּהּ תְּרוּמָה לֹא יְבַשֵּׁל בָּהּ חוּלִּין וְאִם בִּשֵּׁל בְּנוֹתֵן טַעַם

Traduction

Rav Pappa said to Rava: But let a gentile cook taste the contents of the bowl to see whether they have the taste of blood. Didn’t we learn in the Tosefta (Terumot 8:12): With regard to a pot in which one cooked meat, one may not cook milk in it, and if he cooked milk in it, the meat absorbed in the pot renders the milk forbidden if it imparts flavor to the milk. Likewise, if one cooked teruma in the pot, he may not cook non-sacred food in it, and if he cooked non-sacred food in it, the non-sacred food is prohibited if there is sufficient teruma absorbed in the pot to impart flavor to the non-sacred food.

Rachi non traduit

קפילא. נחתום עובד כוכבים:

וְאָמְרִינַן בִּשְׁלָמָא תְּרוּמָה טָעֵים לַהּ כֹּהֵן אֶלָּא בָּשָׂר בְּחָלָב מַאן טָעֵים לַהּ וַאֲמַר לַן לִיטְעֲמֵיהּ קַפִּילָא הָכִי נָמֵי לִיטְעֲמֵיהּ קַפִּילָא הָכִי נָמֵי כִּי קָאָמֵינָא דְּלֵיכָּא קַפִּילָא

Traduction

And we said with regard to this baraita: Granted, one can know whether the non-sacred food has acquired the flavor of teruma, as a priest can taste it. But with regard to the prohibition of meat cooked in milk, who can taste it? And you, Rava, said to us: Let a gentile cook taste it. So too here, with regard to the food in the bowl, let a gentile cook taste it. Rava responded: Indeed, a gentile cook can discover whether the food in the bowl has absorbed the taste of blood. When I said my statement I was referring to a case where there is no gentile cook available.

Rachi non traduit

כי קאמינא. דאסור לאוכל בה רותח בדליכא קפילא:

אִיתְּמַר דָּגִים שֶׁעָלוּ בַּקְּעָרָה רַב אָמַר אָסוּר לְאָכְלָן בְּכוּתָּח וּשְׁמוּאֵל אָמַר מוּתָּר לְאָכְלָן בְּכוּתָּח

Traduction

§ It was stated: If a fish was removed from the fire and placed, still hot, in a bowl in which meat had been eaten, Rav says: It is prohibited to eat the fish with the milk dish kutaḥ, since the fish has absorbed meat from the bowl. And Shmuel says: It is permitted to eat the fish with kutaḥ.

Rachi non traduit

דגים שעלו בקערה. מן הצלי כשהיו רותחין נתנן לתוך הקערה שאכלו בה בשר:

אסור לאוכלן בכותח. לפי שהבשר נותן בהם טעם:

רַב אָמַר אָסוּר נוֹתֵן טַעַם הוּא וּשְׁמוּאֵל אָמַר מוּתָּר נוֹתֵן טַעַם בַּר נוֹתֵן טַעַם הוּא

Traduction

The Gemara explains: Rav says that it is prohibited to eat the fish with kutaḥ because this is a case of imparted flavor, i.e., from the meat to the fish. And Shmuel says that it is permitted because the flavor is first imparted to the bowl, and only then from the bowl to the fish. This is therefore a case of imparted flavor derived from imparted flavor.

Rachi non traduit

נותן טעם בר נותן טעם הוא. אם היו מבושלים עם בשר ממש היה אסור לאוכלן בכותח אי נמי מודה שמואל שאסור לאכול חלב רותח בקערה דנותן טעם ראשון הוי כבשר גמור אבל קערה זו היא עצמה אינה בשר אלא על ידי נותן טעם ואינה כבשר:

וְהָא דְּרַב לָאו בְּפֵירוּשׁ אִיתְּמַר אֶלָּא מִכְּלָלָא אִיתְּמַר דְּרַב אִיקְּלַע לְבֵי רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא בַּר בְּרֵיהּ חַשׁ (בְּעֵינָיו) [בְּעֵינֵיהּ] עֲבַדוּ לֵיהּ שְׁיָיפָא בְּצָעָא בָּתַר הָכִי רְמוֹ לֵיהּ בִּשּׁוּלָא בְּגַוַּוהּ טָעֵים לֵיהּ טַעְמָא דִּשְׁיָיפָא אֲמַר יָהֵיב טַעְמָא כּוּלֵּי הַאי וְלָא הִיא שָׁאנֵי הָתָם דִּנְפִישׁ מְרָרֵהּ טְפֵי

Traduction

The Gemara notes: And this opinion of Rav was not stated explicitly; rather, it was stated by inference. As Rav arrived at the house of Rav Shimi bar Ḥiyya, the son of his son. He felt pain in his eyes, and they prepared for him an ointment in an earthenware bowl as a remedy. Later they placed a dish for him in that same bowl. Rav tasted in that dish the flavor of the ointment and said: It imparts so much flavor! Those present inferred that according to Rav, imparted flavor derived from imparted flavor is strong enough itself to impart flavor. The Gemara rejects this: But that is not so, and one cannot reach any general conclusions from this story. It is different there, as the ointment was very bitter.

Rachi non traduit

שייפא. משיחה מסממנים:

בצעא. קערה:

רמו בישולא. באותה קערה לאחר זמן:

אמר יהיב טעמא. בקערה:

כולי האי. שחוזר ונותן טעם בבישול. ומאן דשמע סבר דאית ליה לרב נתינת טעם בר נתינת טעם נמי בעלמא:

ולא היא. דגבי סממנים נפיש מררייהו מרים הם מאד:

Tossefoth non traduit

ולא היא שאני התם דנפיש מרריה. כלומר מכאן אין להוכיח אבל הוא בפירוש אמרה כדמוכח בסמוך:

רַבִּי אֶלְעָזָר הֲוָה קָאֵים קַמֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל אַיְיתוֹ לְקַמֵּיהּ דָּגִים שֶׁעָלוּ בַּקְּעָרָה וְקָא אָכֵיל בְּכוּתָּח יָהֵיב לֵיהּ וְלָא אֲכַל אֲמַר לֵיהּ לְרַבָּךְ יְהַבִי לֵיהּ וַאֲכַל וְאַתְּ לָא אָכְלַתְּ אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב אֲמַר לֵיהּ הֲדַר בֵּיהּ מָר מִשְּׁמַעְתֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ חַס לֵיהּ לְזַרְעֵיהּ דְּאַבָּא בַּר אַבָּא דְּלִיסְפֵּי לִי מִידֵּי וְלָא סְבִירָא לִי

Traduction

The Gemara relates: Rabbi Elazar was standing before Mar Shmuel, and they brought before Shmuel a fish that had been removed directly from the fire and placed into a bowl used previously for meat, and he ate it together with kutaḥ. Shmuel gave Rabbi Elazar some of this dish, but Rabbi Elazar did not eat it, as he was a student of Rav, who prohibited such mixtures. Shmuel said to him: To your teacher, Rav, I gave this dish and he ate from it, yet you will not eat? Later Rabbi Elazar came before Rav, and said to him: Did the Master retract this halakha? Do you permit this? Rav said to him: God forbid that the progeny of Abba bar Abba, i.e., Shmuel, would feed me something that I do not hold to be permitted. Shmuel never fed me such a dish.

Rachi non traduit

קאים קמיה. משמש לפניו בסעודה:

לרבך. רב שלמדת ממנו שאסור:

אבא בר אבא. אבוה דשמואל הוה וחסיד גדול היה:

דליספי לי מידי דלא סבירא לי. לא היו דברים מעולם:

Tossefoth non traduit

אבא בר אבא. אבוה דשמואל הוה כדאמרינן בפרק מי שמתו (ברכות דף יח:):

רַב הוּנָא וְרַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי הֲווֹ יָתְבִי חַד בְּהַאי גִּיסָא דְּמַבָּרָא דְּסוּרָא וְחַד בְּהַאי גִּיסָא דְּמַבָּרָא לְמָר אַיְיתוֹ לֵיהּ דָּגִים שֶׁעָלוּ בַּקְּעָרָה וַאֲכַל בְּכוּתָּח לְמָר אַיְיתוֹ לֵיהּ תְּאֵנִים וַעֲנָבִים בְּתוֹךְ הַסְּעוּדָה וַאֲכַל וְלָא בָּרֵיךְ

Traduction

The Gemara relates that Rav Huna and Rav Ḥiyya bar Ashi were sitting down to eat. One of them was sitting on this side of the ford of the Sura River, and the other one was sitting on that side of the ford. They brought one Sage a fish that had been removed from the fire and placed into a bowl previously used for meat, and he ate it together with kutaḥ. They also brought the other Sage figs and grapes during the meal, and he ate them but did not recite a separate blessing over them, even though these foods were usually consumed following the main portion of the meal before reciting Grace after Meals, and a separate blessing was made on them.

Rachi non traduit

בהך גיסא דמברא דסורא. שהיה הנהר מפסיקן:

תאנים וענבים. לא אתו לליפתן וקיימא לן (ברכות דף מא:) דברים הבאים לאחר סעודה כלומר הרגילים לבא לאחר סעודה טעונין ברכה בין לפניהם ובין לאחריהם אפילו הביאן בתוך הסעודה דכיון דאינן ליפתן אין הפת פוטרתן:

מָר אֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ יַתְמָא עֲבַד רַבָּךְ הָכִי וּמָר אֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ יַתְמָא עֲבַד רַבָּךְ הָכִי מָר אֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ אֲנָא כִּשְׁמוּאֵל סְבִירָא לִי וּמָר אֲמַר לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ אֲנָא כְּרַבִּי חִיָּיא סְבִירָא לִי דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא פַּת פּוֹטֶרֶת כָּל מִינֵי מַאֲכָל וְיַיִן פּוֹטֵר כָּל מִינֵי מַשְׁקִין

Traduction

One Sage said to his colleague: Orphan! Student without a teacher! Would your teacher do this, i.e., eat such fish with kutaḥ? And the other Sage said to his colleague: Orphan! Would your teacher do this, i.e., eat these fruits during a meal without reciting a blessing over them? One Sage said to his colleague: I hold in accordance with the opinion of Shmuel, who permits eating such fish with kutaḥ. And the other Sage said to his colleague: I hold in accordance with the opinion of Rabbi Ḥiyya, as Rabbi Ḥiyya teaches: The blessing over the bread exempts all the other types of food eaten during a meal, including those usually eaten separately following bread, and likewise the blessing over wine exempts all types of drinks.

Rachi non traduit

יתמא. בלא דעת:

Tossefoth non traduit

כרבי חייא בר אבא ס''ל. אין הלכה כן אלא כדפסקינן בפרק כיצד מברכין (ברכות דף מא:):

אָמַר חִזְקִיָּה מִשּׁוּם אַבָּיֵי הִלְכְתָא דָּגִים שֶׁעָלוּ בַּקְּעָרָה מוּתָּר לְאוֹכְלָן בְּכוּתָּח צְנוֹן שֶׁחֲתָכוֹ בְּסַכִּין שֶׁחָתַךְ בָּהּ בָּשָׂר אָסוּר לְאוֹכְלוֹ בְּכוּתָּח

Traduction

Ḥizkiyya says in the name of Abaye: The halakha is: If a fish was removed from the fire and placed into a bowl used for meat, it is permitted to eat it together with kutaḥ. But with regard to a radish that one cut with a knife with which he had cut meat, it is prohibited to eat that radish with kutaḥ, contrary to Rav Kahana’s statement above.

Tossefoth non traduit

הלכתא דגים שעלו בקערה. של בשר מותר לאוכלן בכותח אם הקערה והדגים צוננים לא איצטריך לפסוק דליכא מאן דפליג אלא כשהאחד מהן רותח דבין עלאה גבר בין תתאה גבר קליפה מיהא בעי כדאמרי' בפ' כיצד צולין (פסחים דף עו.) אדמיקר ליה בלע. בשם רש''י פי' ריב''ן חתנו דוקא עלו שרו אבל נתבשלו אסור דכחד טעמא חשיב ובא מעשה לפניו בביצים שנתבשלו בקדרה של חלב ואסר לעשות מהם מולייתא של בשר ויש להביא ראיה לדבריו מצנון שחתכו בסכין דאסור לאוכלו בכותח משום דאגב חורפיה בלע טפי וחשיב כחד טעמא ונתבשלו לא גרע מצנון ומיהו לפירוש לשון אחר שפי' בקונט' דטעמא דאסור משום שהשומן קרוש על הסכין ואינו ניכר והוי טעם ראשון בצנון אין ראיה משם ומתוך לשון הקונט' משמע דאין חלוק בין עלו לנתבשלו דלעיל גבי נותן טעם בר נותן טעם פירש בקונטרס דאם היו מבושלים עם בשר ממש או לאכול חלב בקערה מודה שמואל דאסור דהוי נותן טעם ראשון משמע מתוך פירושו דמבושלים עם בשר הוא דאסור אבל מבושלים עם הקערה שרי והא דאמרינן פרק כל שעה (פסחים דף ל:) אין טשין התנור באליה ואם טש כל הפת אסורה עד שיוסק התנור ולא סגי בקנוח אין ראיה משם דנתבשל אסור מדלא חשיב ליה בקנוח נותן טעם בר נותן טעם דאומר ר''ת דאי אפשר לתנור להתקנח יפה כשנדבק בו השמנונית והוי בעין עד שיוסק ויש לדקדק דאפילו נתבשלו שרי כדאמרינן פרק דם חטאת (זבחים דף צז.) דכל יום ויום נעשה גיעול לחבירו ומותר לבשל שלמים האידנא בקדרה שבשל בה שלמים אתמול דלא אמרינן דקא ממעט באכילת שלמים דהאידנא משום דטעם שני הוא ונתבטל קודם שיבא לידי איסור ואין לומר דשאני התם דהוי טעם שלישי לפי שיש מים בקדרה מטעם זה יהיו נמי הביצים מותרים שנתבשלו במים בקדרה ועוד דגבי שפוד ואסכלה מייתי בסוף מסכ' ע''ז (דף עו.) ההיא דכל יום ויום נעשה גיעול לחבירו ומיהו ע''כ אין ראיה משם דהא אפילו בשל בה חטאת שרי לבשל באותה קדרה שלמים בסוף מסכת ע''ז (שם) והרי ממעט באכילתה דמתסרי לזרים ולנשים ולעבדים דאין נאכלת אלא לזכרי כהונה וגם מפסלי ביוצא דהוי טעם שני באיסור ועל כרחיך התם הוי טעמא משום דמין במינו מדאורייתא בטל ברוב ובכלי מקדש אוקמוה אדאורייתא וקערות שמשתמשין בהן בשר שהודחו במחבת של חלב בכלי ראשון ושניהם בני יומן יש לאסור אפילו אם נאמר לאו דוקא עלו אלא אפילו נתבשלו אם השמנונית בעין על הקערות דהוי כסכין שלא נתקנח דאסר בקונטרס ללשון אחר ואפילו אין שמנונית בעין אסור דהקערות נוגעות במחבת ונפלט טעם מזה לזה והוי טעם שני באיסור ועוד דלא דמי כלל לדגים שעלו בקערה דהא כשהטעם שני של בשר ושל חלב נכנס במים מיד נאסרו המים וחוזרין ואוסרין הקערות והמחבת ואם האחד אינו בן יומו אז אותו שהוא בן יומו מותר:

וְהָנֵי מִילֵּי צְנוֹן

Traduction

The Gemara notes: And this statement applies only to a radish,

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source